יש לכם שב"ן וגם ביטוח בריאות פרטי? כנראה אתם משלמים פעמיים על אותו כיסוי

בקצרה: הביטוח המשלים של הקופה והפוליסה הפרטית חופפים בסעיפים המרכזיים, בעיקר ניתוחים בישראל והתייעצות עם רופא מומחה. בקשו מהמבטח את דף הכיסויים המלא, השוו סעיף מול סעיף, ובטלו את השכבה שלא מוסיפה לכם כלום.

רוב האנשים מניחים שיותר ביטוח שווה יותר ביטחון. בפועל, כשמדובר בבריאות, השכבה השנייה משלמת לרוב רק את מה שהראשונה לא כיסתה. אם השב"ן כבר ממן ניתוח פרטי בישראל, הפוליסה הפרטית לא תשלם עליו שוב. אתם כן משלמים עליה שוב, כל חודש, שנים.

קראו גם: ייפוי כוח מתמשך: בן משפחה קרוב לא יוכל לגעת לכם בחשבון בלעדיו · הגעתם לגיל פרישה? חלק מההטבות לא יגיעו אליכם אם לא תבקשו · יצאתם לפנסיה? כנראה אתם מוותרים על אלפי שקלים בשנה

שלוש שכבות, ולא תמיד צריך את כולן

מערכת הבריאות בישראל בנויה בשלוש קומות. הקומה הראשונה היא סל הבריאות הציבורי, שכל תושב זכאי לו מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1995. מעליה השב"ן, כלומר התוכנית המשלימה של אחת מארבע הקופות. מעליה הפוליסה הפרטית בחברת ביטוח.

ההבדל המעשי פשוט: השב"ן זול, מוגבל ברשימת ספקים, ואי אפשר לסרב לכם בגלל מצב רפואי קיים. הפוליסה הפרטית יקרה, גמישה יותר, ודורשת הצהרת בריאות. מי שחתם על שתיהן בגיל 40 וגם בגיל 55 בדרך כלל שוכח מה בדיוק כתוב באחת מהן.

איפה הכפל מסתדר, ואיפה לא

הכפל האמיתי יושב בשתי השורות הראשונות. שם שני הביטוחים מבטיחים בדיוק את אותו דבר, ותשלום כפול לא יזרז שום ניתוח. השורות התחתונות הן הסיבה היחידה המשמעותית להחזיק פוליסה פרטית מעל השב"ן.

בדיקה של עשרים דקות

• הוציאו את דף הכיסויים העדכני מאזור האישי בקופה ומאזור האישי בחברת הביטוח.
• סמנו בצבע כל סעיף שמופיע בשניהם. זה הכפל.
• בדקו מה ההשתתפות העצמית בכל שכבה, כי לפעמים הזולה חוסמת בפועל את השימוש.
• שאלו את סוכן הביטוח איך מטפסת הפרמיה אחרי גיל 65, מעבר לגובה שלה החודש.
• אם יש לכם מצב רפואי מוכר, בדקו אם הוא מוחרג בפוליסה הפרטית לפני שאתם מבטלים משהו.

ההיגיון פה זהה להיגיון של דמי ניהול. גם שם מדובר בחיוב קטן שנראה זניח בדף אחד, ומצטבר לסכום שמשנה תמונה. מי שראה פעם כמה חצי אחוז בדמי ניהול מוחק מהפנסיה מבין למה כדאי לפתוח את הדפים.

מתי דווקא כן להחזיק שתיים

יש מצבים ברורים. מי שמחפש כיסוי לתרופות שאינן בסל, למשל בטיפולים אונקולוגיים, חייב פוליסה פרטית כי השב"ן לא נותן את זה. גם מי שרוצה מנתח ספציפי שאינו בהסדר של הקופה ישלם מהפוליסה. ומי שמטפל בבעיה כרונית ומגיע הרבה לרופאים, למשל סרפדת כרונית שדורשת מעקב אצל רופא עור, מנצל את סעיף ההתייעצויות עד הסוף ולא סתם משלם עליו.

מי שמתקרב לפרישה צריך לעשות את הבדיקה הזאת בעיתוי מדויק. הפרמיה של הפוליסה הפרטית מטפסת עם הגיל, בעוד ההכנסה החודשית יורדת. זה אותו תזמון שבו נפתחות גם הטבות שמגיעות בגיל פרישה ולא מגיעות אוטומטית, ושווה לטפל בשניהם באותו שבוע.

הטעות שעולה הכי ביוקר

אל תבטלו את השב"ן. הוא השכבה הזולה, הוא מקבל אתכם עם כל מצב רפואי, והוא הבסיס שהפוליסה הפרטית נשענת עליו. הכיוון ההפוך הוא הנכון: מצמצמים או מדרגים כלפי מטה את הפוליסה הפרטית בסעיפים שכבר מכוסים, ומשאירים בה רק את מה שהקופה לא נותנת.

קבעו שיחה עם סוכן הביטוח שלכם עוד השבוע, עם שני דפי הכיסויים פתוחים מול העיניים, ובקשו ממנו לסמן בעצמו כל סעיף שמופיע פעמיים. תשלמו על ביטוח, לא על שקט נפשי כפול.